התנהלות התב”מ:

שלב פעיל: מתחיל כיוב ברפידת צינורות הדמעות בהתאם לעוצמת הקונפליקט. המטרה הביולוגית היא בגדלת ספיקת נוזל הדמעות על ידי החסרת תאים המביאה להרחבת קוטר צינורות הדמעות. ריבוי הדמעות מביא לעיניים מבריקות יותר הגורמות לזה שלא ראו אותו להיות יותר בולט ו"תופס את העין"

אבחונים ותסמינים בשלב הפעיל: דימוע יתר בעיניים, יתכן כאב "משיכה" בצינורית הדמע המושפעת. בקונפליקט חריף הדימוע יכול להיות שופע מאוד (ראו גם דימוע יתר הקשור לבלוטות הדמעות וללחמית העין)

שלב תיקון (ריפוי): בחלקו הראשון של שלב התיקון יש שיקום של הרפידה המכוייבת עם שגשוג תאים המביא לנפיחות עקב בצקת ודלקת באיזור התיקון של הרקמה, היכולה להביא לחסימת צינור(ות) הדמע ולתסמיני יובש בעין. מנגד, אם צינורית הדמעות האפית חסומה עקב הנפיחות, הדמעות אינן יכולות להתרוקן לחלל האף והצטברותן מביאה לדימוע יתר.

אבחונים ותסמינים בשלב התיקון: יובש בעין המושפעת, חזרתיות של הקונפליקט עקב תיקון תלוי יכולה להביא ליובש כרוני ולאבחון של תסמונת סיוגרן/סיקה (Sjogren’s or Sicca syndrome, שיכולה להיות מאובחנת גם בהקשר לתב”מ בבלוטת הדמעות, לחמית העין, צינורות בלוטות העפעף ועקב יובש בפה). בניגוד לבלוטת הדמעות, חסימה של צינורות הדמעות אינה גורמת לנפיחות של הבלוטה בשלב הפעיל, אם זאת, בשלב התיקון החסימה עלולה להביא לנפיחות איזור הבלוטה, שעלולה להיות מאובחנת בשוגג כגידול של בלוטת הדמעות (lacrimal gland tumor). חסימת צינורית הדמעות האפית עם דלקת ונפיחות נקראת דלקת שק הדמעות (dacryocystitis).