שרירים ריסניים (חלקים ומשורטטים)
התפתחות ותפקוד: הגוף הריסני מכיל קבוצה של שרירים ריסניים המווסתים את שינוי צורת העדשה ומתאימים אותה כדי לאפשר ראייה ברורה במרחקים משתנים מהאוביקט הנצפה. הגוף הריסני מחובר לעדשה עם רצועות או חוטים דקיקים, הנקראות זונולות, אשר מחזיקות את העדשה במקומה. התכווצות השרירים הריסניים מרפה את רצועות הזונולות וגורמת לעדשה להיות עגולה יותר, דבר הממקד את העדשה לראית עצמים קרובים. כאשר השרירים הריסניים נרפים, הזונולות נמתחות ומושכות את העדשה בהיקפה, דבר הגורם לה להיות שטוחה יותר ומאפשר התמקדות לראיית עצמים מרוחקים. השרירים הריסניים מורכבים משרירים חלקים (לא רצוניים) וגם משרירים משורטטים (רצוניים). במונחים אבולוציוניים, השרירים הריסניים החלקים שייכים לעין הקדומה (ראו שרירי האישון והגוף הריסני ), מקורם בשכבת אנדודרם והם נשלטים מהמוח התיכון. השרירים הריסניים המשורטטים נובעים מהמזודרם החדש ונשלטים מהמדולה של קליפת המוח ומקליפת המוח המוטורית.
שכבת נבט שרירים חלקים: אנדודרם
שכבת נבט שרירים משורטטים: מזודרם חדש
קישור ברמת המוח: לשרירים הריסניים המשורטטים יש שני מרכזי בקרה במוח החדש: הפעילות הטרופית של השרירים (אחראית על תזונת הרקמה), נשלטת מליבת קליפת המוח; תנועתיות השרירים (כיווץ והרפיית השרירים הריסניים) נשלטת מקליפת המוח המוטורית.
השרירים הריסניים המשורטטים של עין ימין נשלטים מצד שמאל של המוח. השרירים הריסניים המשורטטים של עין שמאל נשלטים מצד ימין. לפיכך, יש הצלבה בין הממסרים במוח לאיבר.
השרירים הריסניים החלקים נשלטים מהמוח התיכון, הממוקם בחלקו החיצוני העליון של גזע המוח.
הערה:
השרירים הריסניים המשורטטים חולקים את אותם ממסרים במוח עם שרירי העפעפיים ועם והשרירים החוץ-עיניים.
השרירים הריסניים החלקים
קונפליקט ביולוגי כללי: קונפליקט נתח
קונפליקט ספציפי:הקונפליקט של השרירים הריסניים החלקים הוא "לא מסוגל לראות מה שקרוב" (קשיים בקריאת אותיות קטנות, למשל, בעיתון, על לוח, מסך מחשב או מסך טלפון), "לא רשאי לראות מה שקרוב", או "לא רוצה לראות מה שקרוב" (לא רוצה לראות מה מתרחש ממש מול העיניים, למשל אלימות במשפחה; רצון לשחק בחוץ במקום להכין (לראות) שיעורי בית).
התנהלות התב”מ:
שלב פעיל: כיווץ מתמשך של השרירים הריסניים החלקים גורם להרפיית הזונולות ולהתעגלות העדשה, דבר המשרת את המטרה הביולוגית של להיות מסוגל לראות טוב יותר את מה שקרוב. התמשכות הקונפליקט והשלב הפעיל מביאה לקוצר ראייה (myopia – ראו גם קרנית ורשתית).
הערה:
עבודה עם כלים עדינים (עבודת מחט, שענות) או "בהייה במסך כל היום" מאמצת את כוח המיקוד של השרירים הריסניים, דבר המוביל לאורך זמן לקוצר ראייה – ללא קונפליקט (DHS).
שלב תיקון: בשלב הריפוי מתח השרירים חוזר לקדמותו.
משבר ההתיקון (אפילפטואידי) מתבטא כפרפור של השרירים הריסניים המביאים לרפרוף העדשה, דרך הזונולות המחברות ביניהם (השוו עם התכווצויות אישונים ועם ניסטגמוס הקשור לשרירים החוץ-עיניים)
השרירים הריסניים המשורטטים
קונפליקט ביולוגי כללי: קונפליקט ירידת ערך עצמי
קונפליקט ספציפי: הקונפליקט הביולוגי הקשור לשרירים הריסניים המשורטטים הוא "אי היכולת לראות מה נמצא במרחק" (אדם או חפץ רחוקים מכדי שניתן יהיה לזהותם או לזהותם; קשיים בקריאת סימן משום שהוא רחוק מדי) או "אסור לראות את מה שרחוק" (לא רשאי לבקר מישהו או לצאת לטיול) אבל גם " לרצות שלא לראות מה שנמצא רחוק" (אדם שעוזב).
התנהלות התב”מ:
שלב פעיל: מתחיל אובדן תאים (נמק) (נשלט מהמדולה המוחית) בשרירים הריסניים המשורטטים ובמקביל, בהתאם לעוצמת הקונפליקט, מתחיל גם שיתוק הולך וגובר (נשלט מקליפת המוח המוטורית) של השרירים הריסניים המשורטטים, המביא להחלשותם ההדרגתית, מה שגורם לזונולות להתהדק ולמשוך את היקף העדשה, ההופכת שטוחה יותר, דבר המשרת את המטרה הביולוגית של להיות מסוגל לראות טוב יותר את מה שרחוק. התמשכות של קונפליקט מביאה לרוחק ראייה (hyperopia – ראו גם עדשה ורשתית).
שלב תיקון: הנמק בשרירים הריסניים במשורטטים מתוקן עם שגשוג של תאים. מכיוון שהשרירים הריסניים מחוברים לעדשה דרך הזונולות, המשבר האפילפטואידי מתבטא ברפרוף של העדשה (השווה עם התכווצויות אישונים וניסטגמוס הקשורים לשרירים החוץ-עיניים).
משבר התיקון (אפילפטואידי):
אבחונים ותסמינים בשלב התיקון:
מטרה ביולוגית (בשכבת מזודרם חדש מתבטאת רק בסוף התב”מ): השרירים הריסניים יהיו חזקים יותר מאשר טרם קרות הקונפליקט.
העיקרון לפיו האיבר המושפע הופך חזק יותר או עובד בצורה טובה יותר לאחר השלמת התב”מ חל, ללא יוצא מן הכלל, על כל האיברים הנשלטים על ידי מדולה של קליפת המוח (בעיקר אברי השלד ורקמותיו).