זגוגית השן (אמייל)

התפתחות ותפקוד זגוגית השן:

זגוגית השן (האמייל) מכסה את כתר השן הבולט מעל קו החניכיים. היא עשויה מכמויות גדולות של מינרלים (יותר מאשר בשנהב השן) המחזקים את הזגוגית להגנה על השיניים מפני שחיקה בשימוש יומיומי כגון לעיסה, נשיכה וטחינה. הזגוגית מורכבת משתי שכבות (בדומה למעטפת העצם (פריוסטיאום), שכבה פנימית המכסה את שנהב השן (דנטין), ושכבה חיצונית קשיחה הגלויה לחלל הפה. מעטפת העצם המכסה את עצם הלסת (odontoperiosteum) עשוייה רקמת אפיתל קשקשי, וגם השכבה החיצונית של זגוגית השן עשויה רקמת אפיתל קשקשי, אשר כאן הוא מוקשח מאוד. זגוגית השן מקורה באקטודרם ולכן נשלטת מקליפת המוח.

רמת המוח:

זגוגית השן נשלטת מממסרים במרכז קליפת המוח הסנסורית קדם-מוטורית (החלק הקדמי של קליפת המוח). זגוגית השן של השיניים הימניות נשלטת מהצד השמאלי של קליפת המוח; זגוגית השן של השיניים השמאליות נשלטת מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.

קונפליקט ביולוגי:

בעוד ששנהב השן מתייחס ל"לא מסוגל לנשוך", הקונפליקט הביולוגי הקשור לזגוגית השן הוא "לא רשאי לנשוך". הקונפליקט יכול להתפס כפשוטו (כלב גדול שאוסרים עליו לנשוך כלב קטן; איסור "לנגוס" במאכל אהוב – השוו עם קונפליקט אוראלי) או באופן סמלי, במובן זה שהאדם מנוע מ"לנשוך" מישהו, או "לחטוף" משהו. ליתר דיוק, האדם יכול "לנשוך" משום שהוא חזק יותר או בעמדה או דרגה גבוהה יותר, אך בגלל כללים (כללי נימוס או תקינות פוליטית) או מסיבות אתיות, הוא מנוע מכך. הימנעות מלומר משהו כדי לא לפגוע באדם (ולמעשה, הימנעות מלנשוך בצורה מילולית ) עלולה גם היא לגרום לקונפליקט נשיכה. בנוסף, קונפליקט הנשיכה הקשור לזגוגית השן יכול להיות קשור גם ל" להיות לא רשאי או לא מסוגל "לאחוז בשיניים" משהו" (בדומה לאמא חתולה המחזיקה את גורה ע"י אחיזת עורפו בשיניה). זהו סוג של קונפליקט פרידה (ראו פריוסטאום).

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.

השיניים הספציפיות שתושפענה מקונפליקט הנשיכה נקבעות על פי החוויה האישית של האדם את הארוע הקונפליקטיבי. לכל קבוצת שיניים יש קונפליקט בעל גוון מעט שונה, בהתאמה לתפקוד הספציפי של השיניים.

החותכות (השיניים הקדמיות) משמשות לנשיכה וחיתוך מזון. קונפליקט הנשיכה הקשור: אסור לנשוך, לחטוף משהו למישהו או "לחשוף שיניים" אל מישהו או משהו.
הניבים (בפינה) משמשים לאחיזה וקריעה של מזון. קונפליקט הנשיכה הקשור: אסור לקפוץ לחטוף מישהו או משהו.
הטוחנות (מאחור) משמשות לריסוק ולעיסת מזון. קונפליקט הנשיכה הקשור: אסור ללעוס או לטחון יריב ("ללעוס אותו ולירוק אותו החוצה").

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל:

מתחיל נמק של זגוגית השן המביא להיווצרות חורים בזגוגית של השן או השיניים הפגועות (השוו עם חללים הנוצרים בשלב הפעיל בשנהב השן). המטרה הביולוגית של אובדן זגוגית השן היא לגרום להקהיית השן על מנת שלא תוכל לנשוך (כי אסור). הכאב כאן דומה לכאב השגרוני הסנסורי המערב את העצבים של מעטפת העצם. בדומה לרשת העצבית המכסה את מעטפת העצם, הפריודונטיום (odontoperiosteum) המכסה את עצם השיניים עתיר בעצבים רגישים ביותר (השוו לכאב שיניים בשלב הריפוי של שנהב השן, הנגרם עקב מתיחת הפריודונטיום). כאשר זגוגית השן מתנקבת או נעלמת, מתחילה רגישות של השן לחום ולקור. אם הקונפליקט מתמשך, השן הנרקבת מתכסה כתמים שחורים או הופכת שחורה לחלוטין, בהתאם לעוצמת ומשך הקונפליקט.

דפוס-רגישות: רירית הוושט (כאב סנסורי בשן הפגועה במהלך השלב הפעיל, בעיקר בחשיפה חום וקור)

עששת, בין אם היא מתרחשת בשנהב השן או בזגוגית השן, אינה נגרמת עקב סוכר במזונות או בנוזלים.

שימו לב בתמונה זו, כי הריקבון של זגוגית השן פוגע רק בשיניים החותכות השמאליות. אם האדם הוא שמאלי, הדבר מעיד כי קונפליקט הנשיכה היה קשור לשותפי האדם או אחרים, אך לא לאמו או לילדיו.

תמונה זו מציגה חורים בזגוגית השן המוגבלים לשיניים החותכות העליונות מימין ומשמאל. דבר המצביע כי קונפליקט הנשיכה היה קשור בו זמנית הן לאמו/ילדו של האדם והן לבן/בת הזוג.

בהתאם לכך, מוקד האמר (HH) המופיע בסריקת CT בממסר של זגוגית השן (ראו ממסרי המוח בתרשים לעיל) נמצא בשני צידי מרכז המוח (קונפליקט מרכזי) – השוו להשפעה של קונפליקט מרכזי בממסר שנהב השן.

שלב התיקון:

עם פתרון הקונפליקט רקמת זגוגית השן משתקמת (זאת בניגוד לתפיסה המקובלת ברפואת השיניים – ראו במסגרת). עם זאת, תהליך השיקום הוא איטי מאוד, אפילו אם אין הישנות של הקונפליקט. האזור הפגוע של זגוגית השן יישאר כהה יותר גם לאחר השלמת התיקון.

הערות והיבטים מיוחדים:

השפעת הקונפליקט על שיניים בצד ימין או שמאל של הפה נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).

שיקום זגוגית השן

אתרים רפואיים רבים טוענים בתקיפות כי:

"בניגוד לעצם שבורה שהגוף יכול לתקן, ברגע ששן נסדקת או נשברת, הנזק נעשה לנצח. מכיוון שבזגוגית השן אין תאים חיים, הגוף אינו יכול לתקן זגוגית סדוקה או שבורה" (www.webmd.com)

או:

"לא ניתן לחדש את זגוגית השן. בניגוד לעצמות או לעור, מדובר ברקמה לא אורגנית חסרת תכונות גידול. […]. למרבה המזל, ייתכן שתוכלו לחזק את זגוגית השן הפגומה על ידי שימוש במוצרי רה-מינרליזציה." (www.dentaly.org)

טענות אלו אינן מתיישבות, כמובן, עם המציאות. זגוגית השן גדלה ומתרחבת דיה כדי לכסות את חלקה החשוף של השן, החל מבקיעת השיניים לראשונה ובכל מהלך גדילת הגוף בילדות ובהתבגרות. כל הורה יכול להעיד על כך.

הרפואה החדשה מלמדת כי זגוגית השן יכולה להשתקם, אמנם באיטיות רבה, מעת שקונפליקט הנשיכה נפתר ומתחיל שלב התיקון. המושג הרפואי "רה-מינרליזציה" מהווה אף הוא הודאה בעובדה זו. תפריט תזונתי עתיר במזינים ומינרלים עוזר מאוד בתהליך זה.