רקמת השומן
התפתחות ותפקוד רקמת השומן: רקמת השומן מהווה שכבה עבה מתחת לעור (שכבת שומן תת עורי) וסביב איברים פנימיים (שומן הקרביים). תפקידיה הם בידוד של איברים השונים ותמיכה בהם. הרקמה מכילה, בנוסף לתאי שומן, גם סיבים של רקמת חיבור רופפת כגון סיבים אלסטיים. רקמת השומן מקורה בשכבת הנבט מזודרם חדש ולכן היא נשלטת מהמדולה של קליפת המוח.
קישור ברמת המוח: רקמת השומן בצד הימני של הגוף נשלטת מהצד השמאלי במדולה של קליפת המוח; רקמת השומן של הצד השמאלי נשלטת מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לצד הגוף של הרקמות.
ממסרי השליטה ממוקמים בצורה מסודרת מכף רגל ועד ראש. כל ממסר כזה שולט על כל סוגי רקמות החיבור (כולל רקמת השומן) של כל איבר ספציפי, בנפרד (לדוגמה, ממסר כף הרגל שולט על עצמות, רצועות, מפרקים, רקמת חיבור, רקמת שומן, כלי דם ולימפה בכף הרגל).
הערה: העצמות, שרירי השלד, כלי הלימפה וקשריות הלימפה, כלי הדם (למעט הכליליים), רקמות החיבור ורקמת השומן חולקים כולם את אותם ממסרים מוחיים ולכן מגיבים כולם לאותו קונפליקט ביולוגי של ירידת ערך עצמי.
קונפליקט ביולוגי: הקונפליקט הביולוגי הקשור לרקמות השומן בכל חלקי הגוף, הוא קונפליקט ירידת ערך עצמי קלה (יע"ע קלה).
קונפליקטים מקומיים של יע"ע ברקמות החיבור באיברים השונים, זהים לקונפליקטים המקומיים בעצמות ובמפרקים בכל מקום ומקום בגוף, אך הם קלים יותר בעוצמתם.
עוצמתו של קונפליקט יע"ע היא הקובעת אילו סוגים של רקמות חיבור ושלד תושפענה מהקונפליקט:
- יע"ע קלה – כלי הדם ההיקפיים, רקמות חיבור, גידים, רצועות, רקמת שומן , רקמת סחוס.
- יע"ע בינונית – מערכת הלימפה, השרירים.
- יע"ע חזקה – עצמות – כולל מערך יצור הדם בעצמות (אנמיה, לוקמיה), מפרקים.
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של ירידת ערך עצמי (יע"ע – עקב תחושה של כישלון לעשות, לבצע, ברמת האורגניזם או האיבר/רקמה. לרוב באופן לא מודע) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט מזודרם-חדש.
שלב התיקון (ריפוי):
במהלך החלק הראשון של שלב הריפוי (PCL-A) רקמת השומן משתקמת עם שגשוג תאים. באיזור התיקון תהיה נפיחות עקב בצקת (הצטברות נוזלים), שגודלה בהתאם לעוצמה ולמשך של השלב הפעיל.
צלוליט, (Cellulite) נראה ככיסים של שומן ממש מתחת לעור, מה שמעניק לו מראה גומתי וגבשושי (מראה השונה מעור רופף ומקומט כתוצאה מתהליך ההזדקנות הטבעי). צלוליטיס משפיע בעיקר על נשים, לעתים קרובות בגיל צעיר, ובעיקר על "אזורים בעייתיים" כמו הירכיים והישבן הנתפסים כ"שמנים מדי" (תפיסה הקשורה לתרבות המקובלת; בטבע אין "שמן מדי" או "רזה מדי"). המראה ה"לא מושך" של הישבן או הרגליים יוצר בדרך כלל קונפליקטים נוספים של יע"ע באותו איזור, דבר המחמיר את המצב.
בצלוליטיס (להבדיל מצלוליט לעיל), האזור הפגוע נפוח ודלקתי, במיוחד כאשר חיידקים מסייעים בתיקון הרקמה.
קונפליקט יע"ע הקשור לרגל יכול להיות קשור לאי-היכולת לעמוד בקצב (מילולית או פיגורטיבית). אצל אדם שמאלי, אם המצב מתרחש ברגל ימין (כמו בתמונה), הדבר מצביע על קונפליקט הקשור לאמו או לילדיו,.
הערות והיבטים מיוחדים:
- בקונפליקט יע"ע כללי, השפעת הקונפליקט ברקמת השומן בצד ימין או שמאל של הגוף נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).
- קונפליקט יע"ע מקומי הוא זה המשפיע על רקמת השומן באיבר ש"כשל", ויש לו עדיפות על כללי הצדיות ותוכן הקונפליקט.
- ברקמת המזודרם החדש, המטרה הביולוגית מגיעה לביטוי רק בסוף התב”מ. הרקמה שהושפעה נעשית חזקה יותר ומוכנה טוב יותר לקונפליקט דומה נוסף.