התפתחות ותפקוד: העפעפיים הם קפלי עור ניידים המכסים את העיניים ומגינים עליהן. הריסים המחוברים לעפעפיים העליונים והתחתונים יוצרים מגן נוסף מפני אבק ואלמנטים אחרים שעלולים לפגוע בעין. השכבות החיצוניות ביותר של העפעף מורכבות מרקמה אפידרמלית (העור החיצוני) ורקמת השומן. שני שרירי עפעפיים מאפשרים פתיחה וסגירה של העפעפיים. החלק הפנימי של העפעפיים מרופד עם רקמת לחמית העין.

תפקידם העיקרי של העפעפיים הוא לשמור על לחות פני השטח החיצוניים של גלגל העין והקרנית. בלוטות מייבומיאן (meibomian) והבלוטות ע"ש צייס (Zeis) הן סוג מיוחד של בלוטות חֶלֶב המייצרות שמן, אשר ממוקמות בשפת העפעפיים העליונים והתחתונים בתוך הלוחיות הטרסליות (רצועות רקמת חיבור התומכות את מבנה העפעף). קרוב לבסיס הריסים נמצאות גם בלוטות זיעה, הנקראות בלוטות ע"ש מול (Moll). בלוטות החלב בלוטות הזיעה הן חלק משכבת הדרמיס של העור. צינורות בלוטות העפעפיים מובילות את החלב השמנוני לשפת העפעף כדי לשמן את העין בעת מצמוץ. בלוטות העפעפיים מקורן במזודרם הישן ולכן הן נשלטות מהמוחון.

שכבת נבט: מזודרם ישן