השרירים החוץ-עיניים
התפתחות ותפקוד
השרירים החוץ-עיניים הם שישה שרירים קטנים המקיפים את העין ושולטים בתנועתה. ארבעה שרירים ישרים (רקטוס) מווסתים את תנועת גלגל העין משמאל לימין ולמעלה ולמטה: השריר הישר העליון מזיז את העין כלפי מעלה, השריר הישר התחתון מזיז את העין כלפי מטה, השריר הישר המדיאלי (בצד הקרוב לאף) מזיז את העין פנימה לכיוון האף, השריר הישר הלטרלי מזיז את העין החוצה (הרחק מהאף). שני השרירים האלכסוניים אחראים בעיקר לסיבוב העיניים: השריר האלכסוני העליון מסובב את העין פנימה ולמטה, השריר האלכסוני התחתון מסובב את העין כלפי חוץ וכלפי מעלה. השרירים החוץ-עיניים הם בעיקר שרירים משורטטים (רצוניים) שמקורם במזודרם החדש והם נשלטים מהמדולה של קליפת המוח ומקליפת המוח המוטורית (ראו גם השריר הלטרלי החלק).
שכבת נבט: מזודרם חדש
קישור ברמת המוח
לשרירים החוץ-עיניים יש שני מרכזי בקרה במוח החדש. ההיבט הטרופי של השרירים, האחראי על תזונת הרקמה, נשלט מהמדולה של קליפת המוח; היכולת להזיז את העין נשלטת מקליפת המוח המוטורית. שרירי העין הימנית נשלטים מהצד השמאלי של המוח החדש; שרירי העין השמאלית נשלטים מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.
הערה: השרירים החוץ-עיניים והשרירים הריסניים המשורטטים חולקים את אותם ממסרים במוח.
קונפליקט ביולוגי
הקונפליקט הביולוגי הקשור לשרירים החוץ-עיניים הוא קונפליקט של תקיעות ויזואלית שהוא סוג של קונפליקט ירידת ערך עצמי הקורה עקב תחושות כמו "לרצות לא להסתכל לכיוון מסוים" בגלל משהו שמציק (מפחיד, מאיים) "שָם". תינוקות, למשל, סובלים מהקונפליקט כאשר הם מסונוורים על ידי אור פלואורסצנטי בהיר בחדר הלידה. השרירים החוץ-עיניים מגיבים גם ל"אסור להסתכל לשם" (תלמיד הנתפס ברמאות בזמן בעודו מעתיק בחינה משכנו) ו" להיות לא מסוגל להסתכל לשם" (תינוק אינו מצליח להביט לעבר האם).
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של ירידת ערך עצמי (יע"ע) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט מזודרם-חדש.
התנהלות התב”מ
שלב פעיל
אובדן תאים (נמק) של רקמת שריר (הנשלטת מהמדולה המוחית), ובמקביל, בהתאם לעוצמת הקונפליקט, שיתוק הולך וגדל של שריר העין המושפע (השיתוק נשלט מקליפת המוח המוטורית).
אבחונים ותסמינים בשלב הפעיל:
השיתוק או החולשה של שריר העין גורמים לפזילה (strabismus), שהיא חוסר יכולת להשיג ראייה דו-עינית (ראו גם פזילה הנגרמת על ידי נזק לעצב האוקולו-מוטורי עקב גידול בבלוטת האצטרובל). בהתאם לאופי המדויק של הקונפליקט, אחת העיניים או שתיהן סוטות פנימה, החוצה, כלפי מעלה או כלפי מטה.
סוגים של פזילה
העין הימנית בתמונה פונה פנימה, עקב שיתוק השריר הישר לטרלי, שתפקידו למשוך את העין החוצה. אם האדם או הילד בתמונה הוא שמאלי אז הקונפליקט ("לא רוצה/רשאי/מסוגל להסתכל לצד ימין") קשור לאמא שלו (או להיבט מקומי בצד ימין בעת קרות הקונפליקט). עבור ימני, הקונפליקט קשור לשותף-סביבה.
פזילה החוצה (אקסוטרופיה- exotropia) מתרחשת כאשר אחת משתי העיניים, או שתיהן, סוטות החוצה. העין הימנית בתמונה פונה החוצה מכיוון ששריר העין שמושך את העין פנימה (הישר מדיאלי) משותק. אם האדם הוא ימני אז קונפליקט תקיעות ויזואלית ("לא רוצה/רשאי/מסוגל להסתכל שמאלה") קשור לבן הזוג או לסביבה (או להיבט מקומי בצד שמאל). עבור שמאלי, הקונפליקט קשור לאמו או לילדיו.
פזילה למעלה (היפרטרופית) קורית כאשר עין אחת או שתיהן סוטות כלפי מעלה. העין הימנית בתמונה פונה כלפי מעלה מכיוון ששריר העין שמושך את העין כלפי מטה (ישר תחתון) משותק. אם האדם הוא שמאלי אז הקונפליקט ("לא רוצה/רשאי/מסוגל להסתכל כלפי מטה") קשור לאמו או לילדיו או קשור לסיטואציה המקומית. עבור ימני, הקונפליקט קשור לשותפים או סביבה
פזילה למטה (היפוטרופית) מאובחנת כאשר עין אחת, או שתיהן סוטות כלפי מטה. עין ימין בתמונה פונה כלפי מטה מכיוון ששריר העין שמושך את העין כלפי מעלה (הישר עליון) משותק. אם האדם בתמונה הוא ימני אז הקונפליקט ("לא רוצה/רשאי/מסוגל להסתכל כלפי מעלה") קשור לבן זוג או לסביבה (או להיבט מקומי בעת הקונפליקט). עבור שמאלי, הקונפליקט קשור לאמו או לילדיו.
שלב תיקון
עם פתרון הקונפליקט הנמק בשריר משוקם על ידי שגשוג של תאים. השיתוק של השריר נמשך לתוך חלקו הראשון של שלב התיקון (PCL-A).
משבר התיקון (אפילפטואידי): מביא לתנועת ריצוד לא רצונית של העיניים (ניסטגמוס – nystagmus) במהלכה גלגל העין נע מעלה-מטה או לצדדים בהתאם לאופי המדויק של הקונפליקט ולשרירים המעורבים בו (השוו לרפרוף של העדשה ולעוויתות אישונים).
תיקון תלוי, במהלכו טריגרים מהקונפליקט המקורי מביאים להפעלה של הקונפליקט פעם אחר פעם, יביא לריצוד עיניים חוזר ונשנה. תנועת עיניים בלתי נשלטת יכולה להתרחש גם יחד עם התקף אפילפטי כללי (גרנד מאל) המערב את כל קליפת המוח המוטורית. לאחר המשבר האפילפטי ובמהלך חלקו השני של שלב התיקון (PCL-B), תפקוד שריר העין המעורב חוזר לקדמותו.
מטרה ביולוגית: בסוף שלב התיקון, שריר העין יהיה חזק יותר מאשר טרם קרות הקונפליקט. העיקרון לפיו, האיבר עובד בצורה יעילה יותר לאחר שהתיקון הושלם, חל ללא יוצא מן הכלל על כל האיברים הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח.
אבחונים ותסמינים בשלב התיקון
עיניים בולטות (פרופטוזה, אקסופתלמוס) נגרמות על ידי הגדלה של מבני רקמות בתוך ארובת העין, הדוחפות את גלגל העין ממקומו – כמו טלסקופ. נפיחות מתמשכת של בלוטת הדמעות, למשל, יכולה להוביל לתזוזה קדימה של העין. אותו הדבר עשוי להתרחש עקב הצטברות של רקמת חיבור; במקרה זה, הקונפליקט הבסיסי הוא קונפליקט ירידת ערך עצמי. המחלה, הידועה גם בשם מחלת גרייבס (Graves) או מחלת בסדוב (Basedow), נקשרת ברפואה הרגילה לפעילות יתר של בלוטת התריס. מנקודת מבט של הרפואה החדשה, פעילות יתר של בלוטת התריס ובליטה של גלגל העין מתרחשות יחד רק כאשר הקונפליקט בבלוטת התריס מתנהל במקביל עם קונפליקט ירידת ערך עצמי הקשור לעיניים ("העיניים שלי לא הצליחו להיות מהירות מספיק כדי לתפוס או לסלק נתח").
השפעת קונפליקט קיומי על השריר הישר לטרלי
השריר הישר הלטרלי מעוצבב על ידי עצב הגולגולת השישי (abducens) המתחיל בגשרון (Pons) של גזע המוח, בדיוק במרכזי הבקרה של צינורות איסוף השתן בכליות, אשר מגיבים בעצירת שתן עקב קונפליקט קיומי או קונפליקט נטישה. השריר הישר הלטרלי אחראי למשוך העין (העיניים) לכיוון הרקות.
העין הימנית סוטה ימינה כאשר הקונפליקט משפיע על ממסר השליטה של צינוריות האיסוף של הכליה הימנית, המשפיע על העצב הגולגלתי השישי בצד ימין; כאשר ממסר הבקרה של צינוריות כליה שמאל מושפע מהקונפליקט, תהיה סטייה החוצה של העין השמאלית. במקרה של שני קונפליקטי נטישה או קיום פעילים, המערבים את ממסרי צינוריות האיסוף בשתי הכליות בו זמנית, שתי העיניים סוטות הצידה והחוצה (ראו קונסטלצית צינוריות האיסוף בכליות KCT).
מצב זה, הנקרא בדרך כלל "עין עצלה" (amblyopia). מתרחש, באופן לא מפתיע, לעתים קרובות דוקא אצל ילדים, בהמשך לחוויה קונפליקטיבית הנתפסת על ידם כנטישה או כאיום על הקיום.
השריר הישר לטרלי מורכב בחלקו משריר חָלק ובחלקו משריר משורטט. אם מושפע חלקו החָלַק של השריר הישר לטרלי, האדם יהיה מסוגל למשוך את העין בצורה רצונית לכיוון הנכון, שכן שריר העין המשורטט אינו משותק. דבר זה יכול לעזור לאבחן כי האדם חווה למעשה קונפליקט קיומי/נטישה , ולא קונפליקט של “תקיעות” חזותית, הקשור לחלקו המשורטט של השריר הישר לטרלי, אשר כן מביא לשיתוק בשלב הפעיל של הקונפליקט (ראו פזילה החוצה – אקסוטרופיה).
המטרה הביולוגית של עצבוב יחודי זה של השריר הישר לטרלי קשורה להיבט ההתפתחותי הקדום של החיים בים, ולצורך למנוע מיצור ימי שנשטף אל החוף להתרחק עוד יותר מקו המים, על ידי מניעת היכולת לראות את מה שנמצא לפנים. בנוסף לתגובה זו, קונפליקט קיומי מביא לאצירת שיתון ולצמא, שמטרתם מניעת התייבשות (ראו הסינדרום בצינוריות האיסוף בכליות KCTs)
שתי תמונות אלה של הפילוסוף האקזיסטנציאליסט הצרפתי ז’אן-פול סארטר מראות כי בהזדמנות מסויימת עינו הימנית חורגת החוצה ובהזדמנות אחרת זו עינו השמאלית, דבר המצביעה על קונפליקטים קיומיים הפעילים אצלו לסירוגין.
הערות והיבטים מיוחדים
- השפעת הקונפליקט בשרירים החוץ עיניים של עין ימין או שמאל נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).