הלחמית, הקרנית והעדשה
התפתחות ותפקוד: הלחמית היא קרום רירי שקוף המרפד את לובן העין (sclera) ואת החלק הפנימי של העפעף. התפקיד העיקרי של הלחמית הוא לייצר דמעות כדי לשמור על לחות המשטח הקדמי של גלגל העין. עם זאת, עיקר הנפח של נוזל הדמעות מופרש על ידי בלוטות הדמעות. הקרנית היא מבנה שקוף המכסה את הקשתית ואת האישון, ושולט בכניסת האור לעיניים. כאשר האור פוגע בקרנית הוא משתבר ומוסט אל העדשה, הממקדת אותו על הרשתית. העדשה השקופה ממוקמת מאחורי הקשתית ומוחזקת במקומה על ידי השרירים הריסניים המאפשרים שינוי צורת העדשה על מנת לקבל תמונה ממוקדת של עצמים הנמצאים במרחקים שונים. הן הקרנית והן העדשה עוסקות במיקוד של העין ובכוונון עדין של תהליך הראייה. הלחמית, הקרנית והעדשה מורכבות מאפיתל קשקשי, שמקורו באקטודרם ולכן הן נשלטות מקליפת המוח.
קישור ברמת המוח: הלחמית, הקרנית והעדשה נשלטות מקליפת המוח הסנסורית. הלחמית, הקרנית והעדשה של עין ימין נשלטות מהצד השמאלי של קליפת המוח הסנסורית; הלחמית, הקרנית והעדשה של עין שמאל נשלטות מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.
תבנית רגישות: עור חיצוני (תת-רגישות ואלחוש של הרקמה בשלב הפעיל)
בקליפת המוח הסנסורית
קונפליקט ביולוגי כללי: קונפליקט פרידה
קונפליקט ספציפי: הקונפליקט הביולוגי הקשור ללחמית, לקרנית ולעדשה הוא קונפליקט פרידה ויזואלי של לאבד את המראה (הדמות) של מישהו, למשל, של אדם אהוב שהתרחק, עזב או מת (ראו גם צינורות בלוטות העפעפיים ועור החיצוני של העפעפיים), וכולל אובדן המראֶה של חיית מחמד. הקונפליקט מתייחס גם לכך שנאסר לראות מישהו (נכד, מאהב, חבר, חבר ללימודים, קרוב משפחה בבית החולים) או רצון שלא לראות מישהו ("תעוף לי מהעיניים!"). עצם החשש שלא אוּכָל או שלא אוּרשֶׁה לראות אדם מסוים עלולים לכשעצמם לעורר את הקונפליקט.
עוצמת הקונפליקט היא הקובעת איזו משלוש הרקמות תושפע מהקונפליקט. הלחמית מגיבה לקונפליקט פרידה ויזואלי מתון, הקרנית לקונפליקט חמור יותר, והעדשה מושפעת כאשר קונפליקט נחווה כאינטנסיבי מאוד.
הערה: קונפליקט פרידה ויזואלי מתייחס רק לאנשים ולבעלי חיים כגון חיית מחמד, אך לא לחפצים (טבעת, מכונית, צעצוע מועדף) או לבית, אשר ישפיעו, במקום זאת, על בלוטות הדמעות או את הענבייה של העין.
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.
התנהלות התב”מ:
שלב פעיל: עם קרות הקונפליקט מתחיל כיוב בלחמית, בקרנית או בעדשה.
בעדשה, אובדן של תאי העדשה השקופים משפר את קליטת האור ולכן את חדות הראייה, אך אינו מביא לתסמינים מורגשים.
המטרה הביולוגית היא שהאדם היוצא מטווח הראייה יֶרָאה ממרחק גדול יותר. הראייה המשופרת למרחק מגדילה גם את הסיכוי לזהות "חבר בלהקה" שהתרחק מידי. בנוסף, התוכנית הביולוגית המיוחדת בלחמית, בקרנית ובעדשה מלווה תמיד באובדן זיכרון לטווח קצר, המשרת את המטרה של לשכוח באופן זמני את זה שנעלם מהעין. (ראו קונפליקט פרידה הקשור לעור העילי).
בלחמית, הכיוב מביא ליובש בעיניים (ראו גם עיניים יבשות הקשורות לבלוטות הדמעות, לצינורות הדמעות המפרישים וצינורות בלוטות העפעפיים).
בקרנית, כיוב מתמשך מוביל למה שמכונה קרנית חרוטית (קרטוקונוס – keratoconus), מצב בו הקרנית, הכדורית בדרך כלל, הופכת דקה ומתחילה לבלוט לצורה דמוית חרוט. המבנה הלא-סימטרי והלא שוויוני של הקרנית גורם לקימור לא תקין של העדשה (אסטיגמציה), המביא לראייה מעוותת וכפולה (ראו גם בשלב התיקון) ולטשטוש ראייה מתמיד, לטווח קרוב ורחוק כאחד.
אצל אנשים עם קרנית חרוטית יש רגישות לאור, בגלל הפגיעה בתפקודה של הקרנית כשוברת אור.
אם זווית הקרנית החרוטית נעשית חדה מדי, הדבר גורם לקוצר ראייה (myopia – ראו גם שרירים ריסניים חלקים ורשתית). רוחק ראייה (hyperopia) מתרחש כאשר זווית הקרנית החרוטית הופכת קהה ושטוחה מדי (ראו גם שרירים ריסניים משורטטים ורשתית).
(באדיבות LearningGNM.com)
שלב תיקון: מתחיל שיקום הכיבים, המשוקמים ע"י שגשוג תאים ברקמה המכוייבת.
בעדשה, תהליך התיקון מתבטא בערפול העדשה, המוביל לראייה מטושטשת או מעורפלת. שלב תיקון אינטנסיבי מלווה בכאב ואי נוחות. אם התיקון בעדשה אינו מסתיים כסדרו, עקב הישנות מתמשכת של הקונפליקט, ערפול העדשה נשאר קבוע (ראו תמונה). מצב זה נקרא "קטרקט אפור" (השווה עם "קטרקט ירוק" הקשור לגוףהזגוגי).
(באדיבות LearningGNM.com)
על פי הרפואה הרגילה, קטרקט נחשב לחלק רגיל מתהליך ההזדקנות, זאת למרות שלא כל אדם מפתח קטרקט בגיל מבוגר.
מנקודת מבט של הרפואה החדשה, דווקא הקונפליקטים של פרידה ויזואלית – מהורה, בן זוג, שותף או חבר ותיק – אשר הולכים ומתרבים עם הגיל, הם שמסבירים מדוע קטרקט נפוץ הרבה יותר אצל אנשים מבוגרים ביחס לצעירים יותר.
בקרנית, תסמיני התיקון מופיעים כראייה מטושטשת. אם תזוהה דלקת המצב יקרא דלקת קרנית או קֶרָטיטיס, עם תסמינים של כאב ואדמומית. עם הישנות תכופה של הקונפליקט, קימור הקרנית הלקוי (אסטיגמציה – ראו גם בשלב הפעיל) הופך לקבוע עקב תהליכי הצטלקות חוזרים ונשנים בקרנית.
בתמונה השמאלית אנו רואים מוקד האמר בתחילת שלב התיקון (PCL-A) בצד ימין של קליפת המוח הסנסורית, באזור השולט בקרנית העין השמאלית (צפה בתרשים המוח). מבט על של עין שמאל (תמונה ימנית) מאשר כי תהליך תיקון בקרנית (חץ אדום) נמצא בעיצומו.
(באדיבות LearningGNM.com)
תמונה זו מראה עין של כלב עם דלקת קרנית (קרטיטיס) בעין שמאל. אם הכלב הוא שמאלי, הדבר מצביע על כך שקונפליקט הפרידה הוויזואלי קשור ל"שותף", כמו אדונו, כלב אחר או חבר בעל חיים.
(באדיבות LearningGNM.com)
דלקת הלחמית (Conjunctivitis), עם עיניים אדומות, בוערות, מגרדות ודומעות, מתרחשת כאשר הלחמית נמצאת בשלב תיקון (ראו גם עיניים דומעות הקשורות לבלוטות הדמעות או לצינורות ניקוז הדמעות ). הדלקת כוללת לעתים קרובות את פנים העפעפיים (השוו לדלקת עפעפיים הקשורה לעור העפעפיים). התסמינים נעים בין קל לחמור, בהתאם לעוצמת השלב הפעיל של הקונפליקט. עבור אדם ימני, העין הימנית מושפעת אם קונפליקט ההפרדה החזותית קשור לבן זוג או שותף; אם האדם הוא שמאלי, הקונפליקט קשור לאמו או לילדיו.
(באדיבות LearningGNM.com)
דלקת הלחמית וכימוזיס נקשרות בדרך כלל ל"אלרגיות" ברפואה הרגילה, מתוך הנחה שהן נגרמות בגלל חשיפה לאבקנים. אם יש גם תסמיני הצטננות באותו הזמן, כגון נזלת, ה"אלרגיה" תקרא כעת "קדחת השחת".
במונחי הרפואה החדשה, השילוב של התסמינים הוא סימן לכך ששלב התיקון של קונפליקט פרידה ויזואלי ושל "קונפליקט ריח או סירחון" הקשור לרירית האף, מתרחשים בו זמנית. עפעפיים קרומיים ודביקים מגלים כי בנוסף נפתר גם "קונפליק נתח ויזואלי", המערב את בלוטות הדמעות.
הערות והיבטים מיוחדים:
- השפעת הקונפליקט בלחמית, קרנית או עדשה של עין ימין או שמאל נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).