צינורות בלוטות העפעפיים

התפתחות ותפקוד: צינורות ההפרשה של בלוטות העפעפיים ממוקמים לאורך שולי העפעף העליון והתחתון. הם נושאים את החומר השמנוני (חֶלֶב) המיוצר בבלוטות העפעפיים אל חלקו הפנימי של קצה העפעף, שם נוצרת שכבת שמן, המכסה את שכבת הדמעות ועוזרת לשמור על לחות העיניים בכך שהיא מונעת מהדמעות להתאדות מהר מדי. שכבתן הפנימית של צינורות בלוטת העפעף עשוייה רפידה של אפיתל קשקשי, שמקורו באקטודרם, והיא נשלטת מקליפת המוח.

שכבת נבט: אקטודרם

קישור ברמת המוח:

רירית האפיתל של צינורות בלוטת העפעפיים נשלטת מקליפת המוח הסנסורית קדם-מוטורית (חלק מקליפת המוח). צינורות העפעפיים הימניים נשלטים מצד שמאל של קליפת המוח; צינורות העפעפיים השמאליים נשלטים מהצד. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר. מרכזי השליטה ממוקמים בסמיכות לממסרים המוחיים של צינורות הדמעות המפרישים.

תבנית רגישות: תבנית עור חיצוני (הפחתת רגישות ואלחוש של הרקמה בשלב פעיל)

קונפליקט ביולוגי כללי: קונפליקט פרידה

קונפליקט ספציפי: הקונפליקט הביולוגי הקשור לצינורות בלוטות העפעפיים הוא קונפליקט פרידה חזותית שנחווה כאובדן מראה של מישהו, למשל, של אדם אהוב שהתרחק, עזב או מת (ראו גם עור חיצוני של עפעפיים, הלחמית, הקרנית והעדשה). הקונפליקט מתייחס גם לכך שלא הותר לי לראות / לא רציתי לראות מישהו (אדם או אנשים מסוימים).

הערה: קונפליקט פרידה חזותית מתייחס רק לאנשים ולבעלי חיים כגון חיית מחמד, אך לא לחפצים (טבעת, מכונית, צעצוע מועדף) או לבית. קונפליקט של פרידה מחפצים ישפיע במקום זאת על בלוטות הדמעות או על ענביית העין.

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל: מתחיל כיוב ברפידת צינורות בלוטת העפעפיים בהתאם למידת ומשך השלב הפעיל של הקונפליקט. המטרה הביולוגית של הפחתת התאים היא להרחיב את הצינורות כדי לתגבר את זרימת השמנים מהבלוטות, במטרה לשמור על העין משומנת. בטבע, הראייה הצלולה יותר מאפשרת לזהות במהירות זיווג חדש ש"נתפס בעין".

בשלב-הפעיל אין תסמינים. הווצרות פצעי הכיבים בצינורות בלוטות העפעף אינה מורגשת בשלב הפעיל, עקב ירידת הרגישות לתחושה של הרקמה (תבנית רגישות עור חיצוני).

שלב תיקון (ריפוי): פצעי הכיבים משתקמים במהלך החלק הראשון של שלב הריפוי (PCL-A) על ידי שגשוג של תאים עם בצקת ודלקת (שלא תמיד מאובחנת). נפיחות עקב הבצקת באזור הריפוי עלולה לחסום את הצינורות ולהביא לאבחון של מחלת בלוטות מיבומיאן (Meibomian Gland Dysfunction – MGD) או מחלת חסימתית בבלוטת מייבומיאן (Obstructive Meibomian Gland disease). החסימה מובילה לדילול שכבת השומנים בפס הדמעות ולהתגברות האידוי של הדמעות, דבר המביא לעיניים יבשות. חזרתיות של החסימה עקב תיקון תלוי יכולה להביא ליובש כרוני בעיניים ולאבחון של תסמונת סיוגרן/סיקה (Sjogren’s/Sicca syndrome, היכולה להיות מאובחנת גם בהקשר לתב”מ בבלוטת הדמעות, לחמית העין, צינורות בלוטות העפעף ועקב יובש בפה).

בלוטות מיבומיאן מסודרות בשורה בעפעף תחתון. בצילום ניתן גם לראות את צינורות הבלוטות המובילים את הנוזל השמנוני אל קצה העפעף.

הערה: השפעת הקונפליקט בצינורות בלוטות העפעף בעין ימין או שמאל נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).